הקשר בין חינה לשינוי בתפיסת החינה
חינה היא טקס חגיגי ומפואר עתיק יומין. כיום אין הרבה שלא מכירים את טקס החינה או שהתארחו באירוע כזה שנחגג לאחר כבוד והדר בהתאם למסורת המרוקאית. מקור החינה נובע מהצורך להכין את הכלה המיועדת לחיי נישואין ולמעבר מחסות המשפחה אל חות הבעל. חשוב לציין כי החינה מציינת את הפרידה של הכלה מהוריה אך אין זו פרידה לצמיתות אלה על מנת לסמל את ההתנתקות מחיי הילדות / נערות ומעבר לתקופת חיים חדשה תקופת הנישואין. בתקופות בהן הבדלי המעמדות בין נשים וגברים ובמיוחד בין בעל לאשתו היו בעלי משמעות כבדה הרי שטקס החינה היה טקס פרידה בעל משמעות כבדה מאוד במיוחד לאותה נערה שהופכת כמעט בין לילה לאשת איש.
חינה לא רק לעדות המזרח
ישראל מאופיינת מאוד על ידי עירוב העדות, העמים, השפות והמנהגים. כל עליה לארץ הביאה איתה מנהגים ותרבויות שונות, זה נכון לעליה מעדות המזרח השונות ולעדות אשכנז, וכל עדה מאופיינת על ידי מנהגים שונים. חינה היתה סימן ההיכר של עדות המזרח, רק של עדות המזרח! אך עם השנים אין כמעט אדם שלא נחשף לטקס החינה, יתכן כי הוא הוזמן לאירוע, או ששמע על כך בשיח חברתי. במקביל לכך שעדות המערב נחשפו למנהגי המזרח גם ההפך הוא נכון לומר ואכן בני עדות המזרח ובמיוחד הנשים גילו אורח חיים שונה של בנות המערב, הנשים פחות תלותיות ב"גבר" שלהן וללא ספק בעלות דעות עצמאיות. אט אט הפך טקס החינה שהיה מזוהה בעול, רפיסות וכפיפות לבעל להיות טקס נדרש, אם בעבר האישה נרתעה מהחינה כי הקשר הישיר היה אל הידיעה שלמחרת הטקס הכלה הופכת למעין שפחה הרי שכיום ההפוך הוא נכון, נערות רוצות לקיים את טקס החינה, הטקס מפואר ומציין עובדות חדשות, לא עוד רפיסות כיאים עוצמה. מאפייני הטקס אולי השתנו עם השנים אך הסמלים הבסיסיים והמנהגים הטבועים במסורת שמורים בקנאות.
האישה קובעת! את הטקס ומה שיהיה בו
ללא ספק חל שינוי משמעותי באופי ההתנהלות וקיום טקסי החינה מאז ועד היום. המערב השתלב עם המזרח, הטקסים כיום מפוארים עד כדי שניתן לחשוב שהם יותר מהחתונה עצמה. בנוסף כיום אין כמעט פערים בין העדות השונות ואנו רואים כי בני העדה המרוקאית מתחתנים עם עדות אשכנז ולהיפך, עירות העדות והתרבויות יצר מעין טשטוש בין המנהגים השונים ויחד עם זאת עדיין שומרים בקנאות את הסמלים הבסיסיים כי על המסורת אסור לוותר. בין אותם סמלים נראה כמובן את טקס מריחת משחת החינה על כפות הידיים, את התלבושות המסורתיות, את כל האלמנטים המאפיינים של אותה עדה. השמירה על מסורת העדה מאפשרת להעביר מדור לדור את המנהגים ואת המורשת של אבות אבותינו. את טקסי החינה עורכים כפי שציינו תוך הקפדה על בסיס של סמלים המציינים שפע, בריאות, פריון, מזל והצלחה. סימבולים אלו באים מאותם אמונות עבר, כך למשל מריחת חינה על כף היד בצורת מטבע מסמלת שפע, הכנסת מטבעות לעיסת החינה מסמלת פריון וכן הלאה. חשוב לשמור על הסמלים האלו על מנת שהמסורת תישמר ותמשיך ללוות אותנו הלאה אל הדור הבא.
