חינה מרוקאית, לא למרוקאים בלבד
עד לפני כ 5 – 6 עשורים טקס החינה בכלל וטקס חינה מרוקאית בפרט היה שמור לבני עדות המזרח כאשר כל עדה הייתה שומרת על המסורת ומנהגיה באדיקות רבה, אחת הסיבות שבזכותן נשמרו המנהגים בעבר כל כך באדיקות והתלבושות והמאכלים כולם היו ללא שינוי או דופי היו בזכות העובדה שהנישואים היו בין בני אותה עדה כלומר לא היו מערבבים בין עדה לעדה. כיום יש רק מעט עדות שמשמרות את הנישואין בתוך העדה אך גם אצלם זה מתחיל להתפזר, לדוגמה העדה הגיאורגית או ההודית. השימור היה בא לידי ביטוי לא רק בכך שבחרו בבת זוג בת אותה העדה אלא המנהגים היו מועברים אחד לאחד בכל אירוע. חינה מרוקאית הייתה ועדיין המפוארת מבין כל העדות והמנהגים שלה עד היום השתמרו כראוי למרות העובדה שכבר אין נישואין בין בני אותה עדה אלא אנו יכולים לראות נישואי תערובת בין עדות המזרח לעדות אשכנז.
חינה מרוקאית גם בנישואי תערובת
כאמור חינה מרוקאית היא החינה המוכרת והמדוברת ביותר, כולם רוצים חינה מרוקאית גם כאלו שאינם בני עדת המרוקאים או שהם בכלל אשכנזים. הפולקלור העשיר והמנהגים המיוחדים של חינה מרוקאית קוסמים לכולם. כיום לא אחת נוכל לראות חתונות של בני עדות המזרח והאשכנז יחד, דבר זה לא היה קיים בעבר, עצם העובדה שהאפשרות לעירוב בין עדות קיים הביא את החינה המרוקאית לרמה אחת מעל כולם, כלומר אם היא הייתה מוכרת וידועה כאשר הנישואין היו בתוך העדה הרי שכעת כולם מכירים ואף רוצים חינה מרוקאית. יחד עם זאת למרות שחתונה בין עדות שונות קיימת עדיין יש את הצורך לשמר את המסורת והפולקלור של העדה, על כן את האירוע עצמו מתכננים על פי המסורת של העדה המרוקאית, כך גם אם החתן או הכלה ם אינם בני העדה עדיין החינה היא חינה מרוקאית.
מי יערוך את החינה שלי?
השאלה שתמיד עולה ותמיד מחייבת שיקול דעת היא ני יתכנן את החינה המרוקאית, אמנם הורי הכלה או הורי החתן מכתיבים את הצרכים והדרישות אולם עדיין יש צורך ביד מכוונת, אם לא תהיה יד מכוונת והכוונה היא לחברת הפקות שיש לה ידע ויכולת להפיק אירוע כמו חינה. הבעיה למעשה אינה כאשר מתחתנים בני זוג ממוצא מנוגד כומר ממוצא אשכנזי ומזרחי אלא כאשר נישאים בני עדות המזרח מעדות שונות לדוגמה תימני עם מרוקאית, שילוב מוצלח זה מחייב את ההתייחסות ל 2 העדות תוך מתן שימת לב למנהגים החשובים והשונים. כידוע לכל עדה יש את המנהגים שלה ואת התלבושות שלה ושילוב של שניהם יחד באירוע ייתן מצד אחת את הכבוד הראוי לכל עדה ומצד שני את החלוקה במנהגים מבחינת לבוש, מאכלים ועוד.