הכירו את החינה – מידע בסיסי
אחד הטקסים היפים יותר שנחגגים בעדות המזרח הוא טקס החינה, טקס זה למעשה מסמל עבור כל עדה משהוא אחר ודומה כאחד, הרעיון המרכזי הוא טקס ההיפרדות והעברת הסמכות והאחריות על הכלה לבעל. מקורות החינה הם מהודו ואפריקה ולאט לאט אומצו גם על ידי ארצות ערב למיניהם. מקורות החינה הם בצמח הכופר הלבן שמעליו מכינים את האבקה המדוברת, העלים נטחנים לאבקה שאותה מערבבים עם מים עד לקבלת ממרח סמיך בעל מרקם בוצי. משחת החינה משמש לעיטור וציור על גבי הגוף בטקסים שונים ולאט השתרש לטקסים חגיגיים וביניהם החתונה. בעידן המודרני הטקס נערך לפני החתונה ומהווה סמל לעובדה שהכלה עוזבת את בית הוריה והולכת עם בן זוגה לחיים חדשים.
כל המעלות בעיסת החינה
את אבקת החינה אמנם לרוב לא טוחנים לבד אבל את ההכנה של המשחה בהחלט מבצעים על פי כל כללי הטקס. ראשית מי שמכינה את המשחה היא האם ואיתה משתתפות נשים שאינן עקרות, לא גרושות ובטח לא אלמנות, את הלישה והכנת העיסה עושים תוך כדי שירה וברכה המטרה היא שכל הברכות והמעלות הטובות של המכינות יעברו ויוטמעו בתוך המשחה. במהלך הטקס עצמו מורחים את העיסה על כפות ידיהם של ההורים כאשר הורי הכלה מורחים על החתן והורי החתן על הכלה, לאחר מיכן מרחים על בני המשפחה הקרובים וממשיכים לקרובים הרחוקים וכן הלאה עד שכל הנוכחים שותפים להפצת הברכות והמעלות שהוטמעו ( בצורה רוחנית) בתוך העיסה.
לכל עדה יש את הטקס שלה
לכל עדה יש את הטקס שלה והכוונה היא שכולם נצמדים עד כמה שאפשר למקורות ולמסורת, התלבושות, התכשיטים, הצבעים והמאכלים כולם יחד חוברים להילולה אחת שמטרתה לברך את הכלה על דרכה החדשה שהיא יוצאת אליה. העדות המובילות או נכון יותר לומר המוכרות יותר בטקסי החינה שלהם הן העדה המרוקאית שמאופיינת בצבעים, הססגוניות והמאכלים המיוחדים, העדה הטריפוליטאית מאופיינת בטקס ציורי הגפיים שבהם הכלה שוכבת על גבה ופורסת ידיים ורגליים ואילו בני המשפחה מציירים עליהם ציורים, הטקס התוניסאי דומה מאוד לטקס המרוקאי כאשר ההבדל הוא שבהתחלה ישנו טקס תהלוכת הנדוניה שהוא מצעד עם סלי קש על הראש שבהן יש נדוניה לכלה ובראש התהלוכה האם וביתה עם נרות גדולים סגולה לאור בחיי הנישואין.
למה חשוב לערוך טקס חינה?
טקס החינה נחגג על ידי בני העדות המזרחיים אולם לא רק, כיום לא מעט בני עדות שאין להם זיקה לטקסים אלו עורכים אותם ולו רק כדי ליהנות מהשמחה והפולקלור המייחדים את הטקסים הללו. עריכת הטקס בין אם הוא חלק מהמנהגים ובין אם הוא לצורכי הנאה ובידור עדייןן מהווה מעין אסמכתא למסירת הכלה בידי בעלה לאחר הטקס כולם מרגישים מחויבות לשיתוף פעולה בין בני הזוג. מה גם שבקטס עצמו כולם מברכים ומעבירים אנרגיות טובות אל בני הזוג ונותנים להם את הצעד הראשון לברכה וזוגיות מוצלחת.