בואו תלמדו למה צריך תלבושות לחינה
חינה באשר היא מציינת ומסמלת את השינוי שעומדים לחוות בני הזוג הצעיר. שינוי זה בא לידי ביטוי בטקס מפואר שנערך לכבודם, זהו כאמור טקס החינה. יש סוגים שונים והבדלים בין העדות השונות, טקסים אלו נבדלים לרוב במאכלים, במוסיקה ובתלבושות לחינה. התלבושות מציגות את המקורות של כל עדה, לדוגמה חינה מרוקאית תכלול את הג'לביה המוכרת לחתן ואת הקשוואה אל כבירה לכלה, לעומת זאת בחינה תימנית פרטי הלבוש בעלי משמעיות טקסיות כגון החיתול על הראש שמסמל פוריות או העדיים הכבדים והיפים שמסמלים את עול הנישואין לצד יופיים. תלבושות לחינה תימנית נחשבת למורכבת ובעלת הפרטים הרבים ביותר. התלבושות מסמלות את היוקרה, הפאר וההדר של האירוע אך לא רקק זה.
ההתפתחות של תלבושות לחינה עם השנים
אם ננסה ללמוד מה היה בעבר ואיך התקדם עד היום מבחינת התלבושות השונות לטקסי החינה כדאי שנבחן את החינה התימנית דווקא, בתימן היו חובשות הנשים את הכובע הייחודי הנמוך שנקרא "קרקוש אלמזהר" שאותו מעטרים מספר תכשיטים כגון " קובל ", "ריאל ", ועוד. ההשפעה עם השנים של התרבות הערבית הביאה את כובע הגדול שמוכר יותר בשמו "תשבוק לולו", פרטי לבוש נוספים הושפעו ויצרו חותם כפרי בבדים ובסגנון הלבוש. הדגש על הפרטים ועל כל מה שמסביב חשוב מאוד על מנת שניתן יהיה לציין את האירוע בצורה מכובדת ונכונה.
תלבושות לחינה כיום
להבדיל מבעבר שהבדים היו כבדים ומסורבלים ולרוב לא נעימים ההתפתחות גם מבחינה טכנולוגית וגם מהחינת העדה עצמה הביאה לשינויים באופן ייצור הלבוש המסרותי דבר שמקל מאוד על הלובשים אותו. בטקס עצמו מלבישים גם את החתן וגם את הכלה כאשר כל התהליך מתקיים לקולות שירה וריקודים, למעשה בכל מהלך טקס החינה מחליפים בני הזוג 3 פעמים את התלבושות שלהם, ראשית הם יוצאים עם תשבוק (כובע גבוה) לשירה וריקודים, לקראת אמצע האירוע מחליפים כולם את התלבושות לגרגושים (כובע נמוך), ומתחילים בשירה וריקודים תימניים אוטנטיים. בשלב הבא מחליפים שוב את התלבושות והפעם לתלבושות לינה כפריות ועוברים לטקס הכנת החינה עצמו, במהלך הכנת החינה מתלווים שירים וריקודים שבסיומם מרימים את קערת החינה ומתחיים לברך ולמרוח על האורחים כאשר בתחילה מתחילים עם החתן והכלה. התלבושות מציינות למעשה את שלבי הטקס, כל שלב בטקס החינה מאופיין בתלבושת שונה, כאשר בתחילה כל הפאר וההדר מציינים את יופיו של הקשר והזיווג, השלב השני מראה את התהליך של ה" יחד " ואילו החלק השלישי שמאופיין בבגדים כפריים מציין את העבודה שמתלווה לחיי הזוגיות.
לסיכום
תלבושות לחינה בכל gדה משמשות מטרה משותפת, להראות את המקורות והמקוריות של כל עדה ולציין את התהליך כולו שהוא ההיפרדות מההורים ויציאה לדרך עצמאית. בין אם אצל התימנים החיתול על הראש מציין פוריות והתכשיטים הכבדים את עול הנישואים או אצל המרוקאים הכפתן המבריק על צבעיו הססגוניים שמסמל את היופי בחיי הזוגיות והעושר שכל אחד תורם לשני.